1ובעזר נאמן לשלם שכר טוב ולהפרע, נתחיל סדר זאת תהי' תורת המצורע:2המצורע והובא מלמד אף שא"י לילך ומוכרח להיות מובא על ידי זולתו:3שתי צפרים על שם ישיבתו בדד, כלומר כצפור בודד מקינה:4אל כלי חרס שיחשוב עצמו כחרס הנשבר אחר שבאו עליו הנגעים על שנתגאה:5על מים חיים שגם זה רפואה לו כדאשכחן בצרעת נעמן והטעם שישפיל דעתו כמים שיורדין מן הגבוה אל הנמוך, ולכן אל כלי חרס ועל מים חיים, כי שניהם טעם א' להם ולהוראה אחת באים:6טהורות למעט צפרים של עיר הנדחת ודלא כרש"י דעוף טמא אימעוט מדכתיב צפרים כדאמרינן גבי שילוח הקן:7וישב מחוץ לאהלו פירש"י שאסור בתשמיש המטה, וקשה הלא אף מצורע מוחלט מותר כדאמרינן דיותם לא הולידו עוזיהו אלא בימי חלוטו, וי"ל דהורתו היתה קודם שנתנגע אביו, ולעולם אסור אפי' המוסגר:8כי תבאו אל הארץ לפי הפשט יאמר כיון דעד הכא דיבר בנגעי אדם ובגדים שהיו שייך אף במדבר משא"כ בנגעי בתים אמר כי תבאו וגו' כלומר שם תקיימו את אלה, ד"א לדעת רש"י שנגעי בתים הי"ל לבשורה טובה לכן בנגעי אדם ובגדים שאין בהם בשורה לא תלאן בארץ, ועוד דאולי היו קצים ומואסים בה כשהי' אומר כי תבאו אל הארץ והי' לכם כל זאת, לוי:9וקשה מפני מה נתנו נגעים בבגדים, דבשלמא באדם על גסות הרוח והנלווה אליו. ובבתים כדעת רש"י אבל בבגדים למה, וי"ל כי ע"ז ומשמשיה מחויבים לנתוץ ולשרוף ובבגדים שמביזת מצרים וביזת הים לא היו יודעים איזה הם ממשמשיהם והרי לא בלו שמלותיהם כל מ' שנה שהיו במדבר לכן שלחו בהם נגעי' שיהיו נשרפים, מפי מהר"ם, ולא רחוק לומר בם כי נגעי אדם על גסות הרוח ועל הגזל וכיוצא כי יש מתגאה בבגדיו או גזל הם בידו, וכן הרבה דברים לאפוקי בבתים הוכרח רש"י למצא טעם אחר מדכתיב בהו כי תבאו אל הארץ וגו' דמשמע מיד בבואם בעוד שלא הספיקו להתיהר בם או לגזלם וכיוצא:10איש איש כי יהי' זב וגו', למה נסמכה פ' זוב למצורע לפי שע"י נחש נתקללה האשה בזיבה והנחש בצרעת וכן כתיב וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב, והקדים מצורע כי הנחש נתקלל תחלה, וגבי דוד בקללו את יואב לא יכרת מבית יואב זב ומצורע, הקדים זיבה מפני שהוא דם ממש בעין ובעצם, לפי שכל מגמת הקללה היתה על ששפך דם אבנר וכן נתקיים בבניו זיבה תחלה ברחבעם ואח"כ צרעת בעוזיה, מהר"ר אליעזר:11ואשה אשר ישכב איש אותה וגו', וקשה למה לא כתיב בהם כבוס בגדים, וי"ל דמסתמא לא נטמאו בגדים משכבת זרע כדאמרינן בפרק נערה האומר א"א אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה, פי' רי"ח בשם זקנו החסיד:12תהי"ה בנדת"ה בגימט' וע"ד שתב"א במי"ם, מכאן טבילה לנדה מדאורייתא א"נ מק"ו ממגעה דכתיב בי' ורחץ וא"ת והלא אין עונשין מן הדין, וי"ל דאין עונשין למלקות אבל לאיסורא ילפינן א"נ מקרא דבמי נדה יתחטא דרשינן לי' בע"ז במים שהנדה טובלת בהם, דהיינו מ' סאה, א"נ וי"ו דואשה כי יזוב וגו' מוסיף על נדה דלעיל דתיהוי גם היא שייכה בטבילה:
